אחת השאלות הנשאלות לעתים לאחר עבודת פילוח מורכבת היא "מה ניתן לעשות עם המידע הזה?". כאן אנסה להציג בקצרה את אחד המודלים המעניינים והחשובים המציע פתרון מעניין לדילמה. מודל זה מבוסס על המושג התאמה שיווקית אסטרטגית (Strategic Marketing Fit), שמשמעותו מציאת התאמה מרבית בין מיצובה של החברה לבין קהלי היעד שלה.

ההנחה במודל זה, והיא הוכחה כבר באופן אמפירי, כי חברה שתשרת את פלחי השוק האופטימליים שלה, תזכה להצלחה שיווקית.מטרת המודל היא להציג את מפת השוק ומפת התחרות, ולהציע לחברה את הכיוונים האסטרטגיים שיתנו לה את המיצוב האופטימלי. כדי לא להרבות במילים, נשתמש בגרף כדי להסביר את המודל.נניח שהשוק מפולח באופן סכמתי לשלושה פלחים (המסומנים בעיגולים 1,2,3).

בנוסף ניתן לראות כי בשוק יש ארבעה מתחרים עיקריים (A,B,C, ו-D). החלוקה של הפלחים האלו היא לפי תועלות הנדרשות משתי תכונות דומיננטיות של המוצרים, ושל המתחרים ממיצוב על פני שתי תכונות אלו (כמובן שמדובר על מצב תיאורטי כי בפועל לצרכנים יש יותר משתי תועלות מבוקשות, והמתחרות בשוק ממצבות את עצמן על אותם פרמטרים בדיוק). כל אחד מהמתחרים ינסה להתחרות על פלחי השוק לפי הקריטריונים הבאים: מידת האטרקטיביות של הפלח (גודלו ויכולת הקניה בעיקר); מידת הקרבה האסטרטגית של המתחרה לפלח (או במילים אחרות: עד כמה המיצוב של החברה קרוב לצרכים של הפלח); והצפיפות האסטרטגית (קרי: כמה מתחרים קיימים מסביב לפלח שאותו רוצים למשוך).

על פי הציור ניתן, לדוגמא, לראות שמתחרה C יכול להחליט על שני כווני מיצוב. כיוון אחד הוא לשנות מיצוב וללכת לקראת הצרכים של פלח 3, וכיוון שני הוא למצב את עצמו אל מול הצרכים של פלח 2. על פי המודל, כדאי להתמקד על פלח 2 בגלל שפלח זה הוא גדול מאד, ובגלל שהתחרות היחידה תבוא רק מתוך מתחרה B. לא מן הראוי שההחלטה תיפול לכיוון של מיצוב מוצרי החברה לעבר פלח 3. פלח 3 הוא קטן יחסית, ובגלל שקיימת באזור התפיסתי/אסטרטגי של פלח 3 תחרות פוטנציאלית (צפיפות אסטרטגית) מצדם של עוד שני מתחרים (A ו-D), ול-D, כפי שניתן לראות בגרף, יש מרחק אסטרטגי קצר מאד ביחס לפלח 3.