מכון סקרים כשופר

התרגלנו לחיות עם תופעת השופרות שתומכים בהתלהבות יתרה ב"מנהיג העליון" (זכות היוצרים של ניר ברקת שר הכלכלה). ההתנהלות השופרית הזו גורסת שהאמת היא אפילו לא המלצה, ואם העובדות אינן תומכות במנהיג ועשייתו, אפשר לשנות אותן. מודה שלא חשבתי שהתופעה תזלוג לעולם הסקרים – שהאמנתי, כמי שעוסק בתחום, שהוא עתיר יושרה, אתיקה ומקצוענות. 

אני עוקב זמן רב בהשתאות אחר הפעילות התקשורתית של מכון הסקרים דירקט פולס (שהיה למיטב הבנתי עד לאחרונה בבעלות שלמה פילבר – עד המדינה במשפט נתניהו שהתחרט והפך להיות הסוקר הראשי של הליכוד ושל ערוץ 14). המכון הזה נוהג לפרסם בערוץ 14 סקרי בחירות שמעניקים מספרי מנדטים די מנופחים לליכוד. השבוע נתקלתי בסקר של מכון זה שלמרות הצפיות הנמוכות, הצליח להפתיע אותי. 

תחילת הסיפור בסוף השבוע האחרון בו התגולל ראש הממשלה על מכוני הסקרים בטענה שתוצאות הסקרים שמראות שרוב הציבור רוצה עסקה להחזרת חטופים וסיום המלחמה, הן שקריות. בראיון שהתקיים עמו הציע נתניהו את הנוסח הבא לשאלת סקר שתבחן את הסוגייה (לא נגעתי): "האם אתם רוצים עסקה לשחרור חטופים שמשאירה את החמאס במקום?"

זמן מה לאחר מכן פורסמו באחת התוכניות עתירות הפאנליסטים של ערוץ 24i (כנראה המתחרה הישיר על הקהל של ערוץ 14) תוצאות סקר של דיירקט פולס, לפיהן ראש הממשלה צודק לחלוטין ומסקנת הסקר החד משמעית לפי אחת מהפנליסטיות בתוכנית היא שרוב הציבור מתנגד לעסקת שחרור החטופים. 

האם זה מה שהסקר מראה? לא ממש! המשיבים בסקר הזה לא נשאלו אם הם בעד או נגד עסקה. הם נשאלו אם לדעתם ישראל צריכה להסכים לדרישות החמאס. אולי זה נשמע קצת טרחני, אבל זו הנדסת תודעה על סטרואידים תוך שימוש בכלי שאמור להיות מדויק ואמיתי. הבעייתיות בסקר לא הפריעה כמובן למריבת משתתפי הפאנל להתמלא בגאווה עד כמה שראש הממשלה צודק.

לשיפוטכם, להלן נוסח השאלה והתוצאות, כפי שצולמה בצורה חובבנית ממסך הטלוויזיה בביתי (תחתית התמונה נקטעה בצילום. מה שחסר הוא ש-34% השיבו כן לשאלה הזו, בעוד ש-62% ציינו לא ו-4% אמרו לא יודע):

אז מה הבעיה? ראשית, כפי שציינתי, השאלה אינה בודקת אם המשיבים הם בעד או נגד העסקה. היא נוגעת ישירות להסכמה לדרישות החמאס. שנית, המצב שתואר הוא מצג קיצוני שניתן להניח שאין כל סיכוי שאיזו ממשלה בישראל תסכים לו (בטח לא שמירה על שלטון החמאס בעזה ואחיזתו בנשק), לכן צריך להתייחס לחלק המקדים של השאלה כ-build-up מעוות שנועד לייצר הטיה מכוונת (שהצליחה) בתוצאות. חשוב לציין שלמרות הטיה זו, עדיין למעלה משליש מהמשיבים סבורים שישראל צריכה להסכים לדרישות אלה – מה שאומר שלחלק ניכר מהציבור שחרור החטופים הוא כל כך בנפשו.

ידוע שבסקרים קל לייצר הטיה בעזרת ניסוח שאלות בצורה מוטה ומובילה, ולכן כל סוקר חייב להקפיד – בעיקר מהזווית האתית, אך לא רק - שלא תיווצר הטיה כזו. בהקשר זה נחמד להיזכר בסצנה שנונה מתוך הסדרה הבריטית Yes Minister בה עוזר השר סר המפרי ממחיש לעמיתו איך אפשר לקבל בסקרי דעת קהל כל תשובה שמעוניינים בה בעזרת שינוי ניסוח וסדר השאלות בסקר (לטובת המסוקרנים מצורף הלינק הבא).

ולסיום, אני רוצה להפנות את הקוראים לשני סעיפים מתוך הקוד האתי של איגוד חברות המחקר בישראל, שעליו חתומים מרבית מנהלי מכוני המחקר בישראל:

1. מחקר יהיה חוקי, הוגן, ישר ואובייקטיבי ויבוצע בהתאם לעקרונות מדעיים הולמים.

2. חוקרים לא ינהגו בשום דרך אשר עלולה להמיט חרפה על המקצוע או לגרום לאבדן אמון הציבור בו.

חרפה ואבדן אמון הציבור?